הקשבה לרצון התינוקת

סיפור הנקה בהקשבה לרצון התינוקת
בשבוע שעבר פנתה אלי יולדת בשביל עזרה בהנקה.
כבר בבי״ח ניסתה להניק היתה בקשר עם כמה יועצות או מדריכות , והתינוקת חוץ מ-2 מציצות לא הסכימה להתחבר.
סחטה שאבה ונתנה בבקבוק.
ביום חמישי הגעתי אחה״צ, תינוקת מתוקה כדבש.
האמא ילדה בלידה טבעית לידה ראשונה אבל היריון שני עם תאומים שלא שרדו.
טיפלתי בה במהלך ההיריון בפרחי באך עקב צירים מוקדמים משבוע 32.
בקשתי מהאמא לנסות לחבר אותה לשד, מיד התינוקת התחילה בצרחות נוראיות של בכי, וממש הרגשתי מאבק כח, (הרגשתי גם אנרגטית). והרגשה שעברה טראומה.
הרגעה ושוב ניסינו תנוחות שונות , אבל התינוקת בשלה ממש צורחת ונאבקת וממש היתה הרגשה חזקה: אני לא רוצה.
פתאום שמעתי בראש את הקולי של הדי או ענת .
שלמדתי אצלן שגם לתינוקת קטנה יש רצון משלה.
והחלטתי להקשיב לרצון של התינוקת.
ולתת לה זמן , ובחירה להחליט מתי היא תתחיל לינוק,
וגם היתה הרגשה באוויר לא במילים אלא אנרגטית מהסבתא המקסימה וגם אחות , באמת כולן נעימות ומקסימות , בלי ציניות . אבל תנקי כבר. מה קורה לה?
בקשתי מהאמא כמובן לשאוב ולתת לה בבקבוק.
וגם שתחשוב מבחינה אנרגטית , על ההיריון הקודם, ואולי החיבור לתינוקת.
אולי איזו שחרור טראומה אנרגטית ממה שעברה בהיריון,
או אפילו טראומה היות וניסו לחבר אותה לשד בבי״ח ולא היה לה נעים וכו׳.
והחלטתי לשחרר ולחזור למחרת.
הגעתי למחרת והיתה לי הרגשה שהיא תינק.
אבל ..חיכיתי בסבלנות(עבודה על המידות שלי).
דיברתי מעט עם האמא והיא באמת סיפרה שהיא עבדה אתה בהילינג שפעם למדה לשחרור טראומה.
והרגישה שמשהו שם משתחרר ויוצא.
האמא חיברה אותה לשד, ומיד התחילה לינוק בהתלהבות.
היה מרגש עד דמעות.
אחרי כמה דקות נכנסה הסבתא להביא ארוחת צהריים וכולנו דמענו והתחבקנו.